בשבוע שעבר הייתי בריטריט בים המלח. לשם שינוי הלכתי לזה בתור משתתפת ולא בתור מנחה. 5 ימים של התנתקות מהעולם, למידה, התנסות, יציאה מאזור הנוחות, והתפתחות אישית מואצת.
לאורך כל הריטריט חשבתי עליכם, איך אני מביאה לכם את כל הדברים המדהימים שקיבלתי שם.
המסר הכי חזק שקיבלתי שם היה "להתמסר ולהאמין בדרך". אז נכון, זה לא חדש – לא לי ולא לכם. זה מסר שאני בעצמי אומרת אותו המון. אחד המשפטים שמלווים אותי בחיי כמו מנטרה זה "השביל חכם מן ההולך בו".
ובכל זאת... אני הולכת בדרך שלי, שקועה בעשיה היומיומית, יש ימים מדהימים, ויש ימים קצת פחות.
ולפעמים הספקות עולים: האם אני באמת בכיוון הנכון? האם מה שאני עושה באמת משמעותי כמו שאני חושבת?
ובשבוע הזה בים המלח קיבלתי חיזוקים מטורפים לדרך שלי ולעשייה שלי. הבנתי שאני בדיוק על השביל הנכון ורק צריכה להמשיך לפסוע בו כדי להגיע למחוזות נשגבים.
אני מודה לכם על החלק שלכם בדרך שלי, ומזמינה אתכם להצטרף אלי להליכה על השביל
באיזו צורה שמתאימה לכם (סדנה, מסע, אירוע פרטי, פעילות גיבוש ועוד...)
מבטיחה לכם שיהיה משמעותי, מפעים ופותח לב :-)