ג'סיקה רביט ואני (סיפור מהחיים)

לפני שבוע, מאמי ואני חגגנו 25 שנות נישואים!

וואו. 25 שנה.

תגידו, מישהו יודע לאן נעלמו כל השנים האלה? כי לי זה מרגיש כאילו רק אתמול הכרנו...

לאורך השנים שאלו אותנו לא פעם על הקשר שלנו. איך הכרנו? איך אנחנו מסתדרים כל כך הרבה שנים?ומה הסוד לזוגיות טובה?

ואני תמיד אומרת שאני קצת כמו ג'סיקה רביט.

ולא, אני לא מתכוונת לדמיון החיצוני בינינו, שהוא כמובן ברור לחלוטין...

זוכרים את הסרט "מי הפליל את רוג'ר רביט?"

יש שם סצנה שבה הבלש אדי וליאנט שואל את ג'סיקה רביט, האישה היפהפייה, שכל הגברים מסובבים אחריה את הראש, מה היא בכלל מוצאת ברוג'ר, הארנב המצויר והדי מגוחך שהיא נשואה לו.

והתשובה שלה פשוטה:

"הוא מצחיק אותי."

וזה בדיוק המקום שבו ג'סיקה ואני נפגשות.

למאמי יש המון מעלות.יש בו כל כך הרבה תכונות שאני אוהבת ומעריכה.

אבל אם הייתי צריכה לבחור תכונה אחת, שבזכותה אנחנו מצליחים לשמור על זוגיות טובה ומאושרת כבר 25 שנה, זו ללא ספק התכונה הזו.

הוא מצחיק אותי.

בעיניי, הוא האדם הכי מצחיק בעולם.

ולא רק כשהכול טוב, כשאנחנו רגועים והחיים מחייכים אלינו.

דווקא ברגעים שבהם האווירה מתוחה. כשאנחנו לא מסכימים. כשמשהו משתבש. כשאנחנו מתמודדים עם סיטואציות לא פשוטות(ותאמינו לי, היו לנו לא מעט כאלה ב־25 השנים האחרונות).

דווקא אז הוא מצליח לשלוף איזה משפט שנון, הערה מפתיעה או בדיחה קטנה.

ופתאום אני מחייכת.

ולפעמים אפילו מתפקעת מצחוק.

והדבר המדהים הוא ששום דבר במציאות לא בהכרח השתנה.

הבעיה עדיין שם. הקושי לא נעלם. אבל משהו באוויר משתחרר.

פתאום אפשר לנשום. פתאום הדברים נראים קצת פחות נוראיים. ופתאום קל יותר להתמודד איתם. ביחד.

ומה שמדהים עוד יותר, זה שהקסם הזה עובד לא רק עליי.

גם כשהילדים שלנו עוברים תקופה מאתגרת, כשהם מתוסכלים, כועסים או עצובים, הוא מצליח לא פעם להכניס קצת הומור לסיטואציה.

בלי לבטל את מה שהם מרגישים.בלי להקטין את הקושי שלהם.

אלא רק כדי להזכיר להם שגם בתוך הקושי, אפשר למצוא רגע קטן של אור.

ואני חושבת שזו אחת המתנות הכי גדולות שאנחנו יכולים לתת לאנשים שאנחנו אוהבים.

את היכולת לצחוק גם כשהחיים לא בדיוק מצחיקים.

כי הומור הוא הרבה יותר מבדיחה טובה. הוא דרך להתקרב. הוא דרך לפרק מתח. הוא דרך להגיד בלי מילים: "אנחנו ביחד בזה. ואנחנו נעבור גם את זה."

וזה נכון בזוגיות, בהורות ובכל מערכת יחסים משמעותית בחיים שלנו.

אז אם יש משהו אחד שאני רוצה שתיקחו מהמייל הזה, זה את התזכורת הפשוטה הזו:

הכניסו יותר הומור לחיים שלכם.

צחקו עם בני הזוג שלכם. השתטו קצת עם הילדים. אל תיקחו את עצמכם יותר מדי ברצינות.

וגם כשקשה, ואולי דווקא כשקשה, נסו למצוא משהו קטן שאפשר לחייך ממנו.

כי לפעמים חיוך אחד קטן משנה לגמרי את הדרך שבה אנחנו עוברים את זה.

ואני סקרנית לשמוע מכם:

האם גם אצלכם יש מישהו שתמיד מצליח להצחיק את כולם, אפילו ברגעים שנראים הכי מאתגרים?

מוזמנים להשיב לי למייל ולשתף. אשמח לקרוא.

שלכם, שבית