אחד הדברים הכי מאתגרים, אך עם זאת הכי משמעותיים,
שקורה במסעות ובסדנאות שאני מוציאה,
זה הניתוק מהטלפונים.
במסע "בשביל הבגרות" האחרון זה היה כל כך חזק,
שכמעט כולם ציינו בסוף המסע כמה היה להם קשה,
אבל כמה הם הרוויחו מהניתוק הזה.
גם תוך כדי המסע הגיעו אלי הערות כמו:
"זה לא היה קורה אם היו כאן טלפונים"
בהתייחסות לשיחות בין הילדים להוריהם,
ולחיבורים שנוצרו בין הילדים לבין עצמם.
בכל הזדמנות הילדים שיחקו במשחקים שלא דורשים טכנולוגיה,
אך דורשים אינטרקציה עם אנשים נוספים.
משחקי דרך שאתגרו את החשיבה, את היצירתיות ואת הדמיון.
כמו משחקי שירים למיניהם,
כמו המשחק "בור ועם הארץ בידיעת הארץ", (אם לא מכירים, תגידו ואסביר במייל הבא)
לא צריך אותי כדי להחליט על יום בשבוע ללא מסכים.
(אין לך מושג כמה כל בני הבית ירוויחו מזה.)
אבל חלק מהעניין זה גם לתת דוגמא אישית.
אם מחליטים על יום ללא מסכים, אז היום הזה כולל את כ-ו-ל-ם.
כן, כן, גם אותך...
ואם בכל זאת זו נראית לך גזרה שאי אפשר לעמוד בה,
אני מזמינה אותך להגיע עם הבת שלך לסופ"ש רגוע ומחבר
בסדנת "מתחברות בלב מדבר".
וכן, חלק משמעותי בסדנה הוא הפרידה מהטלפונים,
כי אי אפשר באמת להתחבר בלי להסתכל אחת לשנייה בעיניים,
ובלי להיות בהקשבה מלאה אחת לשנייה.
מחכה בקוצר רוח לפגוש אותך ואת הבת שלך,
להתראות בשקט של המדבר,
שבית.