החיים מלאי אתגרים ומשימות. חלקם מלאכותיים ומכוונים (כמו משימות לימודיות) ורובם – הפתעות אותן מזמנים לנו החיים.
מסוגלות עצמית היא האמונה של אדם לגבי יכולותיו להשלים משימות ולהתמודד עם אתגרים בצורה יעילה. הדבר מתבטא באופן שבו אנחנו חושבים, מרגישים ומתנהגים.
היא בונה אצלנו גמישות ויכולות להתאושש מהר אחרי כישלונות, ולכן קריטית בשמירה על עקביות.
חשוב להדגיש, שלמרות שמסוגלות עצמית אינה תחליף לפיתוח מיומנויות אמיתיות, אם ניקח שני אנשים עם יכולות זהות, האדם בעל האמונה העצמית החזקה יותר ישיג יותר תוצאות כבר בטווח הקצר, ובטווח הארוך הוא אף יעקוף את השני ביכולות הממשיות ובהשגת מטרות.
לפיכך, תפיסת המסוגלות העצמית של האדם משפיעה על התנהגותו בדרכים שונות. היא עשויה להשפיע על המוטיבציה שלו להשקיע מאמץ במשימה, ואף על עצם הבחירה של המשימות שיבצע או ההימנעות מהן. בעלי תחושת מסוגלות נמוכה בהרבה מיכולותיהם האמיתיות עשויים להימנע מביצוע משימות וכך לא לבטא ולפתח יכולות אלו. תפיסת המסוגלות משפיעה גם על דרכי חשיבה ולעתים יוצרת הטיות קוגניטיביות – למשל, בעלי מסוגלות נמוכה נוטים לחשוב שמשימות הן קשות מכפי שהן באמת, מה שמשפיע על תכנון וביצוע המשימה.
בעלי מסוגלות גבוהה נוטים לחוש שליטה רבה על חייהם, וכי פעולותיהם הן אלו המשפיעות על חייהם. לעומתם, בעלי מסוגלות נמוכה נוטים לחוש פחות שליטה על התנהלות חייהם.
המקור החשוב ביותר לפיתוח המסוגלות הוא התנסות בהשלמת משימות: כשאנחנו מצליחים בביצוע משימה, המסוגלות העצמית עולה וכשאנו נכשלים היא יורדת.
המוח אוהב שיש עקביות בין התפיסות הפנימיות שלנו לבין העולם החיצוני.
לכן, בכל פעם שאנחנו משלימים משימה מתעדכנות האמונות שלנו לגבי מי אנחנו ולמה אנחנו מסוגלים. כתבי החידה שאנחנו מכינות ב"בשביל החויה" מאפשרים לכל משתתף לעמוד באתגרים, לחוות הצלחות ולבסס, באירוע של כמה שעות, תחושה של מסוגלות עצמית גבוהה יותר שתלווה אותו גם הרבה אחרי סיום האירוע.
אנחנו ב"בשביל החוויה" מודעות לכל הגורמים המשפיעים על מסוגלות עצמית כשאנחנו באות לכתוב את כתבי החידה שלנו. התוצאה היא, שהשתתפות באירוע כזה מעשירה את המשתתפים בציוד חשוב בארגז הכלים שילווה אותם הלאה, מעבר להנאה הרגעית במהלך האירוע עצמו.
רוצים לדעת עוד על כתבי החידה שלנו? מוזמנים לקרוא כאן.