כשהבת הפרטית שלי הגיעה לגיל מצוות (ב-2015), היא ידעה בדיוק מה היא רוצה.
מסיבת בריכה עם החברים בני גילה, וארוחה חגיגית עם המשפחה.
לי היה חשוב להכניס משהו ערכי לכל אחד מהאירועים האלה ובכלל בשנת המצוות שלה.
במסיבת הבריכה דאגתי שיהיה מתקן אתגרי במים, כדי שלא תהיה סתם השתוללות.
גם אם לא עשיתי את החיבור הישיר לאתגר, עצם זה שהילדים בחרו להתמודד עם המתקן, ליפול ולהתחיל שוב מהתחלה, להתגבר על המכשולים, לא להכנע לכישלון, המסר נכנס להם דרך הגוף וההתנסות.
בארוחה החגיגית ארגנתי משחק "חפש את המטמון" שכתבי החידה נכתבו כולם על בתי והובילו לכמה נשים מתוך האורחים. כווולם ניסו את כוחם בפתירת כתבי החידה, ילדים ומבוגרים.
יום למחרת הארוחה החגיגית עם המשפחה, יצאתי עם בתי ל"מסע גיבורות אם ובת". אמנם אני הדרכתי, אבל שמחתי מאוד לחוות את המסע גם כאמא. הבת שלי כל כך נהנתה שרצתה לצאת גם למסע השני. בקרוב היא תצא איתי גם למסע של היומיים במדבר יהודה "בשביל הבגרות מתגבשים לחיים".
אז מה בעצם אני אומרת כאן - זה בסדר לשחות עם הזרם אבל לא צריך להסחף איתו... מצאו את הדרך שלכם להעביר את הערכים החשובים לכם גם באירועים ה"קונבנציונלים". ותמיד אפשר לעשות גם וגם - בערב מסיבה ובבוקר מסע...
אוטוטו יוצא עוד מסע גיבורות אם ובת. עוד הזדמנות למפגש של אחת עם אחת, מפגש שהופך להיות כל כך נדיר בימינו.... נצלו את ההזדמנות הזאת למפגש משמעותי, עם ערך מוסף.