top of page

ארועים מיוחדים > עלילות מס' 4 בשנת המצוות

פרק 1
פרק 1.jpg

ש פעילות היא תצא עם מישהו אחר, אבא, אמא, אח, אחות 1, אחות 2. חוץ מזה, היא התחילה לחשוב על משימות נוספות שהיא רוצה לעשות השנה, והכניסה אותן ללו"ז בלוח השנה.

יצא המקרה, באמת ללא תכנון מוקדם, שב9.5.23, התקיים מסע הגיבורות האחרון, יום אחרי יום ההולדת שלה... ובגלל שהחלטנו שלמסע הזה היא יוצאת עם אמא, אז מחוסר ברירה היא יצאה איתי, כשאני גם בתפקיד המדריכה וגם בתפקיד האמא.

 

זה לא היה מצב אידיאלי, וכמו שהיא סיכמה:

"היה ממש כיף, אבל היה עדיף שאמא לא הייתה גם המדריכה". דומה לי?

 

המסע הזה היה מאוד מרגש עבורי, גם בגלל שזה היה מסע הגיבורות האחרון, גם בגלל שזכיתי להיות בו עם הבת שלי, וגם בגלל שזו הייתה סגירת מעגל –

במסע הראשון השתתפה הבת הגדולה שלי, ובמסע האחרון השתתפה הבת הקטנה.

אני כבר סקרנית לראות איך תימשך השנה :-)

פרק 2
פרק 2.jpg

"אני לא רוצה לחתור בסאפ".

קצת רקע:

הוא הבכור, גדול ממנה ב-10 שנים. כרגע הוא בצבא, כך שבשלוש השנים האחרונות הוא כבר כמעט לא נמצא בבית. אין ביניהם יותר מידי אינטראקציה או שפה משותפת.

הייתי מאוד סקרנית לראות איך הם פועלים כזוג. בפועל – הם עשו הכל!!! אפילו חתרו בסאפ עד קו הסיום. הם פעלו מעולה ביחד כזוג, השתלבו מצויין בקבוצה, והיו תוספת משובחת בסדנה.

איזה כיף שיש אח גדול שאפשר לסמוך עליו. מבחינתי הם היו כמו עוד זוג משתתפים. לא  דרשו ממני תשומת לב מיוחדת, ופעלו לגמרי כיחידה עצמאית.

באחת המשימות נתתי להם רמז, אז הבת שלי שאלה אותי אם זה רמז שאני נותנת לכולם, או רק להם כי הם הילדים שלי... הרגעתי אותה שלכולם :-)

כל פעם שהסתכלתי עליהם במהלך הסדנה התמלאתי גאווה עצומה. ואני בטוחה שהסופ"ש הזה תרם רבות לחיזוק הקשר ביניהם.

מס' 4 כבר מתכננת ומתרגשת לקראת המשימה הבאה שלה.

המשך יבוא ביולי...

פרק 3
פרק 3.jpg

לחשוב על תפריט (שלוקח בחשבון גם את הצמחונית וגם את הטבעוני)

לחפש מתכונים ולראות מה המצרכים

לחשב עלויות משוערות לפני הקניות

והכי חשוב והכי מסובך – למצוא תאריך בו כולם נמצאים בבית

היא ניגשה במרץ ובהתלהבות לתכנון הארוחה. מצאה מתכונים. ניגשה לאתר של רמי לוי ועשתה חישוב עלויות. וידאה שהיא באמת נשארת במסגרת התקציב. ואז הגיעה העצירה...

איך אפשר למצוא תאריך, כשאף אחד מהאחים לא מתחייב על הזמן שהוא יהיה בבית?

לקח קצת זמן, בעיקר בגלל שעם האחות החיילת אין קשר במהלך השבוע. ובסוף הוחלט על תאריך קרוב ממה שהיא ציפתה. היא לא נבהלה, שינסה מותניים, תיכננה זמנים, והצליחה להכין ארוחה לתפארת:

המבורגרים מעולים לאוכלי הבשר,

(עם חסה, עגבניה, מלפפון חמוץ, בצל מטוגן)

קציצות עדשים לטבעוני ולצמחונית (זו המנה היחידה שהיא קנתה מוכנה ורק חיממה),

צ'יפס משובח,

פירה לאחות הצמחונית,

פירה לאח הטבעוני,

גלידת וניל עם פצפוצי שוקולד,

סורבה תותים טבעוני.

 

היא מכינה את הצ'יפס הכי טעים! ליקקנו את האצבעות והצטערנו שאין לנו יותר מקום בבטן... אפילו סבא וסבתא זכו לטעום!
 

מצרפת להנאתכם מתכון לגלידה (המתכון של אסתר כנען):

(וכן, מס' 4 הכינה לבד כולל הפרדת הביצים)

5 ביצים - להפריד

ביצים - להפריד

חלבונים - להקציף עם 3/4 כוס סוכר וקורט מלח

חלמונים - להקציף בנפרד עם 2 כפות סוכר1

ללמזג אחד לשני בתנועות עטיפה לקבלת קציפה קרמית

שמנת מתוקה - להקציף עם 5 כפות סוכר ולהוסיף לקציפת הביצים

לחלק ל- 3

כל חלק יקבל טעם מסויים.

 

הטעמים לבחירה:

מוקה - להוסיף 2 כפות נס קפה

וניל - להוסיף 3 שקיות סוכר וניל

תות שדה - להוסיף כוס תות שדה מעוך

פצפוצי שוקולד - 200 גר' שוקולד חלב מגורד

לימון - לגרד קליפה מחצי לימון די גדול + המיץ

רום וצימוקים - 2 כפות תמצית רום + צימוקים

קינמון - כף קינמון

אפשרויות נוספות - פקאן סיני, אגוסים, פיסטוק, שימורי אוכמניות / תפוחים וכו', כמיטב הדמיון והיצירתיות...

המשך יבוא באוגוסט...

פרק 4
עלילות 4.jpg

אז החלפנו משימה...

היא בחרה לבלות כמה ימים אצל סבא וסבתא בחולון, והמשימה הייתה ללמוד משהו מסבתא.

במהלך השהייה שלה שם, קיבלתי כמה תמונות שלה בעשיה. היא יצרה עם סבתא ועזרה לה להכין עזרי הדרכה להתנדבות בגן, ולמדה איך להכין מקלות גבינה (במשפחה מכנים את זה "בייגלה").

 

הבעיה עם מקלות הגבינה, שברגע שהתחלת לאכול, זה בלתי אפשרי להפסיק...

אז היא הכינה עם סבתא, והביאה לנו קופסא גדולה שחוסלה תוך דקות.

מצרפת כאן מתכון להנאתכם.

מקלות הגבינה של סבתא אילנה :

4 כוסות קמח

200 גרם חמאה

250 גרם גבינה לבנה 5%

100 גרם גבינה צהובה עמק מגוררת דק

1 כפית מלח

1 חלמון למריחה

שומשום לפיזור על החלמון

מעבדים לבצק אחיד ומחלקים ל 3.

מרדדים על נייר אפיה,

מורחים חלמון ומפזרים מעל שומשום,

חותכים לרצועות ומסלסלים.

אופים בחום בינוני 30-40 דק' עד שמתקבל גוון חום בהיר.

תיהנו!

פרק 5
עלילות 4 פרק 5.jpg

בספטמבר המשימה של מס' 4 הייתה לצום ביום כיפור. זו השנה הראשונה בה היא צמה. כן, הייתה לה הקלה שמותר לה לשתות. זו לא הייתה משימה פשוטה. בערב היו קצת קיטורים והיא אפילו ביקשה להחליף משימה. אמרתי לה שאני מאמינה בה ואני בטוחה שהיא יכולה לעמוד במשימה, ושאלתי אותה אם היא ככה מוותרת לעצמה כל כך בקלות?

מס' 4 חשבה על זה והחליטה להמשיך. 

בסוף הצום, היא שיתפה שכשהיה לה קשה, היא שתתה מים והריחה פתיבר :-). זה מה שעזר לה להתגבר. היא גם אמרה שהכי קשה היה לה בערב, וברגע שהיא עברה את הקושי הזה, שאר הצום עבר לה כבר הרבה יותר בקלות.

תכננתי לכתוב לכם את זה והתמהמתי, ואז השמיים נפלו ב-7 באוקטובר, והכל נדחק לשוליים של התודעה.

המשימה של אוקטובר הייתה לצאת עם אבא שלה למסע "בשביל הבגרות".

והמשימה של נובמבר הייתה לצאת עם אחותה (מס' 2) לסדנת "מתחברות בלב מדבר".

שתי המשימות האלה נדחו מן הסתם, ולאף אחד מאיתנו לא היה ראש להתעסק עם משימות חדשות.

כך או כך, אין ספק שהתקופה הזו ביגרה אותה ואת כל ילדי ישראל...

 

בדצמבר היא השתתפה בסדנת "בשביל הקשר" עם אחותה (מס' 3). זה היה מדהים לראות את שיתוף הפעולה ביניהן, ובאיזו קלות הן מתקשרות ועובדות בצוות. שתיהן יצאו מהסדנה והודו שהיה להן ממש כיף לעבוד ביחד. אח"כ בבית ראיתי איך זה פתח להן פתח לעוד חוויות משותפות.

 

עוד 4 חודשים נותרו עד לבת מצווה שלה, אבל כבר עכשיו ממש רואים עליה את קפיצת הגדילה בעצמאות ובלקיחת אחריות.

היא מכינה יותר ארוחות לעצמה ולנו,

היא עושה בייביסיטר על בסיס יומי ומרוויחה כסף,

היא מחליפה את אחיה (מס' 1), שעזב את הבית כדי לעבוד בחקלאות,

במטלות הבית שהיו באחריותו.

ועוד...

תענוג!

פרק 6
פרק 6.jpg

היי
זו אילת, הבת (מס' 2) של שבית, והאחות הגדולה של בת המצווה (מס' 4).

בתחילת ינואר לקחתי את אחותי לסרט ואחרי הסרט הלכנו לאכול במקדונלדס.

לאורך הארוחה, היו חסרים כל מיני דברים (כמו קטשופ) שאחותי התביישה לבקש מהמוכרת, אז אני עשיתי את זה בשבילה.

האמת, גם אני בגילה התביישתי לדבר עם מלצרים ומוכרים, אז הבנתי אותה,

אבל זה חרה לי שהיא לא מסכימה לנסות להתגבר על הביישנות הזו. כי רק אם את עובדת על הביישנות, את מצליחה להתגבר עליה.

כשהיא סיימה לאכול ואני עוד לא, רציתי לקדם את הנסיעה הביתה,

אז ביקשתי ממנה שתלך לבקש מהמוכרת את הגלידה ששמרנו לסוף הארוחה.

אחותי לא הסכימה ואני התעקשתי. היה לי חשוב שהיא תצא מאזור הנוחות שלה.

אמרתי לה שזו משימת בת מצווה, ושאם היא רוצה את הגלידה, היא צריכה לעשות את זה בעצמה.

כנראה שהנחישות שלי הייתה מאוד ברורה, כי היא הלכה להזמין את הגלידה.

לקח לה הרבה זמן כי המוכרת לא התייחסה אליה. ראיתי את זה מרחוק ובכוונה לא הלכתי לעזור לה, נתתי לה להשתפשף.

בסוף היא הצליחה לעמוד במשימה, והוכיחה לעצמה שהיא מסוגלת להשיג את מה שהיא רוצה, למרות הביישנות שלה.

כאן שוב שבית.

מה אני לוקחת מהסיפור הזה?

  1. איזה כיף שאני לא חייבת להיות המנוע היחיד בשנת המצוות :-)

  2. החיים לפעמים משבשים לנו תוכניות, אבל הם גם יוצרים לנו הזדמנויות.

  3. איֶלֶת זיהתה את ההזדמנות להעצים את אחותה ומיד תפסה אותה.

  4. משימות שנת המצוות לא חייבות להיות גרנדיוזיות, לעלות הרבה כסף, או להמשך הרבה זמן. לפעמים משהו שנראה קטן ופשוט יכול לעשות אפקט גדול.

  5. אני אמא גאה בשתי הבנות שלה: גם במאתגרת שלא ויתרה לאחותה וגם במאותגרת שיצאה מאזור הנוחות ועמדה במשימה.

להתראות בפרק הבא...

פרק 7
עולים למצדה.jpg

60 נרות!!!
"האדם מתכנן תוכניות ואלוהים צוחק..."

בפברואר - תכננתי לקחת את מס' 4 לבית התפוצות, אבל אז חליתי והנסיעה נדחתה לזמן לא ידוע.

במרץ - מס' 4 הייתה אמורה לצאת עם מס' 2 (אילת) לסופ"ש "מתחברות בלב מדבר" (האחרון המתוכנן), אבל אז היא חלתה יום לפני הסדנה ופספסה אותה.

ככה עברו להם חודשיים בלי שום משימה.

כמובן שהתבאסתי, אבל כמו שאני תמיד אומרת לכל מי שמתייעץ איתי לגבי שנת המצוות - השנה הזו לא מסתיימת באירוע הבת מצווה או הבר מצווה,

אפשר להמשיך לעשות עוד משימות, ולצבור עוד חוויות משותפות, גם אחרי האירוע הגדול.

 ואז הגיע אפריל, ואיתו "מסע בשביל הבגרות" האחרון (בלי נדר). לשמחתי הרבה, את המסע הזה היא לא פספסה.

היא יצאה למסע עם אבא שלה, אני הדרכתי, אילת (מס' 2) צילמה, ואח שלה (מס' 1) הוריד אותנו בסנפלינג.

(מס' 3 חגגה יום הולדת 18 בבית הריק...)

 

 

יש חוויות בחיים שאני מיד יודעת מה לקחתי מהם, או מה הילדים שלי הרוויחו מהם, ויש חוויות שאת ההשפעה שלהם אנחנו מגלים רק אחרי זמן.

במסע "בשביל הבגרות" אני יודעת מה אני רוצה שהיא תיקח לחיים, אבל אני מאמינה שהיא תבין את זה רק בעוד כמה שנים.

כך או כך, היה כיף גדול, ואני שמחה שיצא לה לעשות את המסע הזה עם אבא שלה.

 

בעוד יומיים אספר על הרפתקה קצרה שאני עשיתי איתה בתל אביב, ואיך אתם יכולים להרוויח מזה...

פרק 8
נרות אורלי.jpg

60 נרות!!!
 

המייל הזה כתוב ומחכה להשלח כבר כמה שבועות, אבל אז היה יום הזכרון ויום העצמאות, ואח"כ עוד חבר נהרג, ואז חטופים שוחררו, ובכל פעם לא הרגשתי שמתאים שאשלח מייל כזה על אירוע משמח שמעיד על המשך שגרה.

 

עד שהבוקר חנן התקשר ושאל מה קרה למיילים שלי. הוא הזכיר לי שמה שאני עושה מאוד חשוב במיוחד בימים אלה, ובזכותו המייל הזה סוף סוף יוצא לאור...

 

תקציר הפרקים הקודמים:

הבת הרביעית שלי חגגה 11 במאי 2023,

והחלה את משימות שנת המצוות שלה.

בכל חודש משימה אחרת.

את הפרקים הקודמים ניתן לקרוא כאן

 

 טוב, אז על רקע כל מה שעובר על המדינה בתקופה האחרונה בתחילת מאי 2024 חגגנו בת מצווה למס' 4.

המייל הזה יחולק לשני חלקים, כי יש לי הרבה מה להגיד על האירוע הזה.

 

נתחיל עם קביעת התאריך.

כבר בתחילת ספטמבר, הסתכלתי על היומן ושריינתי את התאריך. בגלל שחודש מאי תמיד עמוס אצלי, היה לי חשוב לנעוץ את התאריך קודם כל ביומן שלי.

אח"כ הודעתי גם בכיתה – כדי שלא יתנגש עם אירוע בת מצווה אחר, ולמשפחה – כדי שלא יתכננו נסיעות לחו"ל או אירועים אחרים, וכדי שתהיה הזדמנות לדודים שגרים בחו"ל לתכנן הגעה לארץ.

 

ואז הייתה לנו חצי שנה לתכנן את האירוע.

בינתיים, כידוע לכם, השמיים נפלו, אז התכנון קצת התעכב. לאט לאט גיבשנו החלטות על מה חשוב לנו שיהיה באירוע, וכל החלטה מיד גובתה בהודעה לגורם הרלוונטי.

במייל הבא אפרט על התוכן.

 

בסביבות מרץ, מס' 4 החליטה שהיא רוצה להעניק מתנה לכל אורח –

נר מעשה ידיה!

היא החלה לעשות ניסיונות ביציקת נרות, הזמינה באינטרנט תבניות, פתילים ושעווה, והחלה בתהליך הארוך של יציקת 60 נרות.

המחשבה הראשונה שלה הייתה לייצר נר אישי לכל אחד, עם יציקת שעווה של השם שלו.

אבל בפועל, האותיות נשברו והיא הבינה שלא תוכל לבצע את זה

בפרק הזמן שנותר לה. 

היא הפגינה בגרות וגמישות מחשבתית מופלאה, כשבמקום להתבאס על זה,

היא פשוט מצאה פתרון יצירתי אחר, וציירה על הנרות.

כל נר זכה לציור מקורי.

זה גם היה השלב היחיד בתהליך בו היא נעזרה בבני משפחה נוספים. כמי שהתגייסה לזה, מאוד נהניתי לצייר על כמה נרות.

 

 

 

עכשיו, מה יפה?

בלי שהיא חשבה על זה לפני, קוראים לה אורלי, וזה בדיוק מה שהיא הביאה – אור לכולם!

אני שמתי לב לזה רק כשניגשתי לכתוב לה את הברכה, שגם עליה אכתוב במייל הבא...

עלילות מס' 4 בשנת המצוות - פרק 8 חלק ב'
העוגה המושלמת.png

זהו פרק המשך למייל שנשלח בשבוע שעבר, בו אני מספרת על אירוע בת המצווה של הבת שלי.

  

מס' 4 נולדה לתוך "בשביל החוויה", היא מכירה את כל התכנים וחוותה כמעט את כל הסדנאות.

היא הייתה בבר מצווה של אח שלה (מס' 1), בבת מצווה של אחותה (מס' 2), בבת מצווה של אחותה (מס' 3) ובבת מצווה של בת דודה שלה.

אז כשהיא הייתה צריכה לבחור את הפעילות, היא ידעה בדיוק מה היא רוצה:

  • להזמין את המשפחה הקרובה ואת החברים ליער,

  • לעשות פעילות כמו שהייתה בבת מצווה של מס' 3,

  • עם דוכן אוכל כמו שהיה בבת מצווה של בת הדודה שלה.

 

היא בחרה בקונספט של ברכות לעתיד. בפעילות הזו אנחנו מציידים את בת המצווה בתכונות וערכים שיעזרו לה בחייה כבוגרת, אבל בת המצווה צריכה להרוויח את המתנות האלה.

היא והאורחים שלה מאותגרים בכל מיני משימות, כל משימה דורשת סט מיומנויות אחר, וכך בת המצווה והאורחים שלה מפתחים ומעצימים את התכונות שבחרנו להעניק לה. 

פתחנו את הפעילות ב-3 משימות קבוצתיות, דרכן מס' 4 הרוויחה אחריות, ושיה ורגישות.

במשימות השתתפו גם הילדים וגם הילדים ברוחם. הופתעתי מאוד לטובה מילדי הכיתה, שממש ראו איך הם התבגרו בשנה האחרונה.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

אחת מ-3 המשימות

 

ואז עברנו למשימה המרכזית שלקחה כמה שעות - פארק חבלים. לצורך זה הזמנתי את חברת "ערוצים בטבע", שבנו במיוחד עבורנו פארק חבלים פרטי ביער, הכולל גשר הימלאיה, אומגה, סולם חבלים וסווינג (נדנדת ענק עם שניה ארוכה מאוד של נפילה חופשית).

כמובן שלמשימה זו נדרש אומץ, וזה מה שהרוויח כל מי שהתנסה בתחנות שונות.

(אני חיכיתי עד שכל האורחים ילכו כדי לעשות את הסווינג. הצרחות שלי עדיין מהדהדות ביער...).

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

גשר הימלאיה - לא פשוט כמו שזה נראה...

 

 

בסוף כל משימה מס' 4 קיבלה חלק של פאזל עם קולאז' תמונות שלה, כשהברכה (אומץ, אחריות, תושיה, רגישות) משולבת בפאזל.

בסוף הפעילות היא הרכיבה את כל החלקים וקיבלה את החלק האחרון עם הברכה שלנו ההורים.

זוכרים את הנרות מהמייל הקודם?

כשחשבנו מה לכתוב בברכה, הנרות שאורלי הכינה נתנו לנו השראה

וזה מה שכתבנו לה:  

"צריך שכל איש ידע ויבין, שבתוך תוכו דולק נר,

ואין נרו שלו כנר חברו, ואין איש שאין לו נר.

וצריך שכל איש ידע ויבין, שעליו לעמול ולגלות את אור הנר ברבים,

ולהדליקו לאבוקה גדולה ולהאיר את העולם כולו"

הרב קוק

 

אורלי

האור שלך יחיד ומיוחד.

המשיכי להיות מצחיקה, שנונה, סקרנית, יצירתית, רגישה וטובת לב.

אוהבים אותך הרבה,

אבא, אמא, גל, אילת ומילי

  

אחרי הטקס המרגש, (בו הדודים ובני הדודים הפתיעו עם שיר משעשע), דוכן הקרפים של הנרי'ס השתלב מעולה באוירה (מי שלא מכיר - מומלץ ביותר!).

והעוגה המושלמת שהכינה סבתא אילנה, זכתה לתשבחות רבות גם על היופי וגם על הטעם.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

מושלמת!

 

 

עוד אירוע מוצלח הגיע לסיומו :-)

 

 

להתראות בשמחות,

שבית

וצוות בשביל החוויה.

bottom of page