אחד השלבים המהותיים שבו חווים תהליך של צמיחה ושינוי מתרחש בגיל הנעורים.
אמנם בינקות ובילדות עוברים תהליכים רבים, אך לרוב ההורים הם אלה שמרגישים בהם, הילדים – קצת פחות.
גם בגיל הנעורים לא תמיד מבינים המתבגרים מה עובר עליהם אולם בשונה מתהליך הגדילה בינקות, בשלב זה המתבגר/ת מודע/ת לתהליך.
טקס מעבר המקובל אצל עמים רבים
האנתרופולוגיה מנסה לתת הסבר לכל מיני תופעות חברתיות מתוך האמונה שדברים לא מתרחשים סתם ויש להם חשיבות לשמירה על מבנה תקין של החברה.
בתרבויות רבות נהוג לערוך טקסים לציון גיל ההתבגרות, טקסים שהם חלק מטקסי מעבר אותם עובר הפרט במהלך חייו כאשר הוא עובר משלב אחד לאחר (לדוגמה - טקס חתונה מציין מעבר לחיים בזוג ולהקמת משפחה).
אנתרופולוג ששמו מאלינובסקי, מצא כי הדת מאפשרת לבני האדם להתמודד עם מצבים שונים, משברים ותהליכי שינוי. בתוך כך, ניתן לראות את בר או בת מצווה ביהדות, כטקס המהווה את השלב בו הנער או הנערה הופכים אחראים למעשיהם. בגיל זה הם כבר לא ילדים והחטאים שלהם אינם עוד באחריות ההורים, אלא הם בוגרים המודעים להשלכות של המעשים שלהם.
טקס אישי
ראוי לתת תשומת לב מיוחדת לגיל הזה ולאפשר למתבגר/ת ולמשפחת/ה להבין ולהפנים את השינויים, החלים הן ברמה הפיסית (שינויים הנראים לעין בקלות) והן בשאר הרמות: נפשית, קוגנטיבית ועוד. אלו שינויים אשר קשה יותר לראות אולם הם משמעותיים לא פחות ולעתים אף יותר.
תשומת הלב הזאת יכולה ללבוש צורות שונות, בהתאם לאופייה של המשפחה, למסורת הנהוגה בה ולשאיפות של המתבגר/ת. מומלץ לעבור תהליך בו תוכל המשפחה לקבל החלטה מהי הדרך המתאימה לה לציין את בר או בת המצווה ולהתאים את הטקס לאופי האירוע.
כתבה: רינת לפידות, עורכת ומנחת טקסים ואירועים. בעלת ב.א בסוציולוגיה ואנתרופולוגיה ומ.א בחינוך.
054-5950410.
