חנה סנש

סיפורה של חנה סנש מסופר בדרך כלל במסע בת מצווה "מסע בעקבות גיבורות". בסיפור שאני מספרת השתדלתי להוציא אותה מהצל הטרגי של מותה ולהאיר את זכרה בהחלטה שקיבלה כשהיתה בגיל מצווה. 

מילדה מאושרת לחלוצה אמיצה

חנה סנש נולדה בהונגריה למשפחה לא ציונית, בלי זיקה לארץ ישראל, ובכלל, יהדותה היתה עניין שולי ביותר בחייה עד שהגיעה לגיל 13. אז נתקלה באנטישמיות לראשונה, כשלא התקבלה למועצה הספרותית של בית ספרה רק בגלל יהדותה. חנה כתבה אז ביומנה כי החליטה שמקומה יהיה בארץ ישראל. 

בגיל 19 היא מימשה את החלטתה והגיעה לארץ לבדה, בלי אמה ואחיה שנשארו באירופה, והפכה לחלוצה. היא למדה חקלאות בבית הספר החקלאי בנהלל ומשם הצטרפה למקימי קיבוץ שדות ים. אבל שם הרגישה, בעודה עובדת במכבסה, שזה לא הייעוד שלה. 

אירופה מתחילה לבעור

זו היתה שנת 1942 ולאוזני היהודים בארץ החלו להגיע הידיעות על גורלם המר של היהודים באירופה. חנה כתבה ביומנה על דאגתה הגדולה לאמה ואחיה, ועל הצורך העז שלה לעשות משהו כדי להגיע ולעזור להם. את יומנה ואת הדברים הללו לא גילתה לאף אדם, אבל שבועיים אחר כך הגיעו למשק שליחים של הפלמ"ח כדי לגייס אנשים בדיוק למטרה זו – להישלח לאירופה לדווח מה קורה שם ולעזור בהצלת יהודים. חנה נדהמה מצירוף המקרים: הדברים שכתבה יוצאים לפועל. היא היתה בין שלוש הבחורות שהצליחו להתקבל לקבוצה שתצנח באירופה הנאצית. 

שלא ייגמר לעולם

חנה צנחה בהצלחה ביוגוסלביה והצטרפה לקבוצת פרטיזנים. אבל כשלושה חודשים אחר כך נתפסה על ידי המשטרה ההונגרית בגבול עם הונגריה. עם המשדר שהיה ברשותה היא סווגה מיד כמרגלת והועברה לידי הגסטאפו. בשבי היא עונתה פיזית ונפשית. הנאצים הביאו למחנה השבי גם את אמה ועינו גם אותה לנגד עיניה של חנה בניסיון לחלץ ממנה סודות. חנה הועמדה למשפט אך הוצאה להורג ביריה עוד בטרם ניתן פסק הדין. בבגדיה נמצאו פתק פרידה לאמה ושירה האחרון אותו כתבה בכלא: 

"כעת בחודש יולי בת כ"ג אהי...

במשחק נועז עלי מספר עמדתי.

הקוביה כרכרה,

הפסדתי."

אמה של חנה ואחיה ניצלו מן התופת. אחיה עלה לארץ יום לפני צאתה של חנה לאירופה. לאחר ששוחררה מהכלא בו נכלאה עם בתה, הועברה אמה של חנה למחנה ריכוז. היא שרדה ועלתה לישראל בתום המלחמה. 

חנה סנש נשארה חקוקה בלבבות בזכות השירים שלה, האומץ שלה והיכולת שלה לכוון את חייה לפי נטיות לבה.

"יש כוכבים שאורם מגיע ארצה רק כאשר הם עצמם אבדו ואינם

יש אנשים שזיו זיכרם מאיר כאשר הם עצמם אינם יותר בתוכנו.

אורות אלה - המבהיקים בחשכת הלילה - הם הם שמראים לאדם

את הדרך."

(מדבריה)

המאמר מבוסס על המידע באתר העמותה להנצחת חנה סנש ומורשתה

חנה סנש בוויקיפדיה

Share on Facebook
Please reload

עוד נושאים שיכולים לעניין אותך
Please reload

We would love to be in touch

נשמח להיות בקשר

Shavith שבית 054-9982258 

Inbal ענבל 054-4902949 

Amit עמית 052-2272963 

  • Grey Facebook Icon

OUR FACEBOOK PAGE

​​

© 2016 בשביל החוויה   Designed by BESTSITE