המסע של אסף במדבר

מסע בר המצווה של אסף התחיל, כמו שרוב המסעות שלי מתחילים, בזוג הורים שנפגשים איתי לכוס קפה.
בפגישה עלו מספר דברים: הם רוצים ערך מוסף, לא סתם טיול/ אטרקציה. אסף צריך להיות גורם מרכזי במסע - אחרי הכל, זה נועד עבורו, ואם אנחנו כבר במדבר (הכוון הוא דרומה בגלל חשש ממזג האוויר...) אז שהפעילות תהיה בדגש על התכונות שצריך כדי לחיות במדבר. "האם את יכולה לארגן את זה?"  ברור...
יצאנו ביום חמישי בערב לכוון נחל חוורים (כיומיים אחרי הירח המלא). הגענו לתחילת המסלול ב-21:15. כשעתיים אחרי שהירח זרח.
כתב החידה הראשון (שהכיל בתוכו את שמות כל הילדים שהשתתפו במסע) שלח אותנו לבור המים. בבור למדנו מה היה סודם של הנבטים והדגמנו זאת בעזרת בקבוק מים ומגש.
בזכות ההיכרות עם אסף הצלחנו לפתור את כתב החידה הבא ששלח אותנו ל"שער הצור". הוצאנו ניצוצות מהסלע (מחזה מרהיב בלילה) ופתרנו את חידת הפתילים: "קבעתי להפגש עם בדואי בעוד 45 דק'. איך אפשר למדוד 45 דקות בדיוק בלילה, כשלרשותי רק שני פתילים שכל אחד מהם בוער שעה ואבן הצור שיכולה לסייע לי להדליק אש." (הילדים הצליחו לפתור, ואתם?)
ב"אמבטיה" חיכה לנו כתב חידה נוסף על אסף, אבל בזמן שפתרנו אותו נעלמו לנו שני ילדים...
כאשר המשכנו ללכת התברר שעברנו ממש לידם בלי להבחין בהם. תכונות חשובות לחיים במדבר: צבעי הסוואה ויכולת לעמוד בלי לזוז!
כתב החידה הבא הוסתר היטב בתוך מערה לא גדולה. לא רחוק משם מצאתי, לשמחתי ולתדהמתי הרבה, 4 ביצים של שנונית (לטאה נפוצה באזור), קבורות חלקית בחול. ניצלתי את ההזדמנות ודיברתי מעט על השנונית. הוצאתי את המגדיר והראיתי לילדים תמונה של שנונית ליד ביצים שהטילה (בדיוק כמו אלו שמצאתי!). הילדים הבינו לבד שההגנה שלה היא בצבע ההסוואה ומים היא משיגה מהחרקים שהיא אוכלת. סיפרתי להם שהביצים יעילות מאוד לחיזוק המערכת החיסונית ובגלל שאני חולה אני מרשה לעצמי לאכול ביצה... לקחתי ביצה ואכלתי אותה לחרדתם של כל הילדים. מיד התאספו כולם (גם אלה שלא התעניינו) ורצו לראות אם אעז לאכול ביצה נוספת. לאחר הפצרות, ולמרות הפרצוף הסובל שעשיתי, אכלתי ביצה שנייה. הזעקה העיקרית שעלתה מהקבוצה "זה לא כשר!"
נכון, ביצי שנונית הן באמת לא כשרות, אבל דרז'ה (הסוכריות עם השקד) כן...
הילדים, דרך אגב, לא יודעים עד היום שאלו לא היו ביצים אמיתיות, אבל את השנונית הם כבר לא ישכחו!
המשכנו ללכת. חיפשנו את איתות המורס (מהבדואי...) שיסמן לנו איפה נמצא כתב החידה האחרון. 
האיתות אמר "בשיח מימין", לקח קצת זמן עד שהמעטפה אותרה בתוך אחד השיחים. 
משם הדרך כבר לא הייתה ארוכה עד לטקס הסיום, בו אסף השלים את הפאזל עם התמונות שלו ועם המסר שילווה אותו בהמשך דרכו.
וכמובן, אי אפשר לסיים מסע בלי ארוחה טובה (אפילו ב 1:30 בלילה).
בחניון הרועה חיכו לנו שולחנות, תאורה, מחצלת ושני סירי פוייקה טעימים להפליא.
הילדים נרדמו עוד לפני שהאוטובוס יצא מהחניון. 
אנחנו (שבית, נעמי בתפקיד הבדואי ונילי בתפקיד השפית) התחלנו לשרך דרכנו בעייפות רבה חזרה צפונה.
ולמי שמתעניין בשלומי - הביצים לא עזרו לחיזוק המערכת החיסונית...

עוד אירוע מוצלח הגיע לסיומו...
להתראות באירוע הבא,
שבית.

Share on Facebook
Please reload

עוד נושאים שיכולים לעניין אותך
Please reload

We would love to be in touch

Shavith 054-9982258 

Inbal 054-4902949 

Amit  052-2272963 

  • Grey Facebook Icon

OUR FACEBOOK PAGE

נשמח להיות בקשר

054-9982258  שבית 

 054-4902949   ענבל 

עמית  052-2272963 

  • Grey Facebook Icon

דף הפייסבוק של בר/בת מצוה בדרך אחרת

  • Grey Facebook Icon

דף הפייסבוק של ארועים בטבע

​​

© 2016 בשביל החוויה   Designed by BESTSITE

logo 600_edited.png