בסוף השבוע האחרון חגגנו יום הולדת לאבא שלי.
מסתבר שהשנים חולפות מהר לא רק ביחס לילדים שלנו,
אלא גם ביחס להורים שלנו.
פתאום הוא כבר בן 79,
או כמו שהוא מציג את זה - "נכנסתי לשנת ה80 לחיי".
כך או כך זה כבר גיל מכובד.
התלבטנו מה לעשות לכבוד יום הולדתו.
ההצעה לקנות לו מתנה ירדה מהר מאוד,
כי אחד המשפטים המפורסמים של אבא שלי זה
"שונא מתנות יחיה".
אבל זה נתן לי רעיון.
לאבא שלי יש מלא משפטים שהוא תמיד אומר
וכולנו כבר יודעים אותם בע"פ.
אז אספנו את כל המשפטים האלה (בטח שכחנו כמה),
הדפסתי את כל המשפטים וחתכתי לפתקים.
על כל פתק משפט אחד.
ובארוחה המשפחתית כל אחד בתורו הוציא פתק
והמחיז בפנטומימה את המשפט.
המשחק היה הצלחה אדירה.
כככווולללםםם לקחו חלק במשחק. גדולים כקטנים.
כולם המחיזו (אפילו אלו שחשבתי שאין סיכוי שיעשו את זה),
כולם ניסו להבין מה מסתתר מאחורי התנועות המשעשעות,
וכולם צחקו צחוק גדול כשהמשפט התגלה.
לחלק מהמשפטים התלווה גם סיפור משעשע מהעבר.
ואבא שלי?
הוא כבר עובד על משפטים חדשים...
להתראות בשמחות,
שבית.