אתמול בערב צפיתי בסיפורו המופלא של בנג'מין באטן. אחרי שהסרט נגמר, לא יכולתי להפסיק לחשוב עליו. למעשה, חשבתי עליו רוב הלילה, וזה הדיר שינה מעיני. החלטתי שאם אני כבר חושבת עליו כל כך הרבה, שלפחות אסכם בנקודות את מה שאני לוקחת ממנו:
1. הזמן שלנו קצוב, ולא משנה אם הזמן זז קדימה או אחורה
2. בסוף אתה מתחרט על הדברים שלא עשית ולא על הדברים שכן
3. כל אחד הוא שונה, מיוחד, בעל כשרון כזה או אחר. אתה צריך לשחק עם הקלפים ש
קיבלת ולהוציא מהם את הכי טוב שאתה יכול.
4. אתה יכול לכעוס ולהתרתח על איך שהדברים התפתחו, אתה יכול לגדף, לקלל את אלות הגורל... אבל כשאתה מגיע לסוף אתה חייב להרפות.
5. יש דברים שהם מחוץ לשליטתנו, צריך לזהות אותם ולא להילחם בהם.
6. הכל אפשרי!
המסרים האלה לא חדשים, אבל תמיד טוב להיזכר בהם :)
ואני מנסה ליישם אותם ככל יכולתי...