top of page
  • שבית ליפשיץ

סיפורו המופלא של בנג'מין באטן

אתמול בערב צפיתי בסיפורו המופלא של בנג'מין באטן. אחרי שהסרט נגמר, לא יכולתי להפסיק לחשוב עליו. למעשה, חשבתי עליו רוב הלילה, וזה הדיר שינה מעיני. החלטתי שאם אני כבר חושבת עליו כל כך הרבה, שלפחות אסכם בנקודות את מה שאני לוקחת ממנו:

1. הזמן שלנו קצוב, ולא משנה אם הזמן זז קדימה או אחורה

2. בסוף אתה מתחרט על הדברים שלא עשית ולא על הדברים שכן

3. כל אחד הוא שונה, מיוחד, בעל כשרון כזה או אחר. אתה צריך לשחק עם הקלפים ש

קיבלת ולהוציא מהם את הכי טוב שאתה יכול.



4. אתה יכול לכעוס ולהתרתח על איך שהדברים התפתחו, אתה יכול לגדף, לקלל את אלות הגורל... אבל כשאתה מגיע לסוף אתה חייב להרפות.

5. יש דברים שהם מחוץ לשליטתנו, צריך לזהות אותם ולא להילחם בהם.

6. הכל אפשרי!

המסרים האלה לא חדשים, אבל תמיד טוב להיזכר בהם :)

ואני מנסה ליישם אותם ככל יכולתי...


88 צפיות

פוסטים אחרונים

הצג הכול

בסוף השבוע האחרון היינו בסדנת "מתחברות בלב מדבר". זו סדנה שונה מאוד מכל שאר הסדנאות והמסעות שלי. יש בה משהו שונה. עד עכשיו לא הצלחתי להגדיר מה בדיוק שונה בה, אבל במעגל הסיכום של הסדנה נפל לי האסימון.

ג'ון מקסוול אמר: "מנהיג הוא אחד שיודע את הדרך, הולך בדרך ומראה את הדרך" יודע את הדרך = יש לו חזון. הוא יודע לאן הוא רוצה להגיע, יש לו מטרה שהוא רוצה להשיג. וגם אם הוא לא רואה בדיוק את כל הדרך, לפחות ה

bottom of page