top of page
  • שבית ליפשיץ

התקופה הזו סוערת ולא פוסחת גם עלי

פתחתי עכשיו את המייל כדי לכתוב לכם את הניוזלטר הזה וגיליתי שמלא זמן כבר לא שלחתי מסר.

אני מרגישה שהתקופה הזו סוערת בכל חזית אפשרית, והסערה לא פוסחת גם על הנפש שלי.

כשאני אומרת תקופה, אני מתכוונת לפסח עם כל הניקיונות, והסדרים, והמשפחתיות

(אירחנו את הסדר אצלנו השנה, ואני מאוד גאה על כך...).

אני מתכוונת לסוף החורף - תחילת האביב, עם מזג האויר הפסיכי הזה.

וכן, אני מתכוונת גם למה שקורה במדינה, ברמה הפוליטית וברמה החברתית.

כל זה כאמור משפיע גם עלי באופן אישי, וגם על העסק שלי. זה מעלה שאלות, תהיות, הרהורים, כמו בוץ שעולה לפני השטח כשמערבלים את המים.

לחלק מהשאלות יש לי תשובות ברורות ומיידיות, ולחלקן ממש לא. אז אני מניחה לשאלות להישאר תלויות באוויר, נותנת לדברים לשקוע, ומתפללת:

תֵּן בִּי אֶת הַשַּׁלְוָה – לְקַבֵּל אֶת הַדְּבָרִים שֶׁאֵין בִּיכָלְתִּי לְשַׁנּוֹתָם,

אֶת הָאֹמֶץ – לְשַׁנּוֹת אֵת אֲשֶׁר בִּיכָלְתִּי,

וְאֵת הַתְּבוּנָה – לְהַבְדִיל בֵּינֵיהֶם.


מאחלת לכם הרבה שלווה, אומץ ותבונה :-)

צפייה 1

פוסטים אחרונים

הצג הכול

לפני כמה דקות קיבלתי הודעה מעפרה: "הי מאיפה התקציב לכל האירועים למפונים? הייתי שמחה לתרום לטובת המשכיות העשייה שלך בתקופה הזו. איך אפשר?" עפרה היא לקוחה ותיקה ואהובה, שעוקבת בקנאות אחרי כל המיילים שלי

נירית היא לקוחה מתמידה. בשנת המצוות של הבכור שלה, היא הייתה איתו בכל הסדנאות והמסעות שמתאימים לבנים. לפני שנה היא הייתה איתו במסע "בשביל הבגרות", ואז, במסע ההוא לפני שנה, היא ביקשה שאמשיך עם המסע הז

bottom of page