בשבוע שעבר הלכתי עם מס' 4 לקולנוע לצפות בבת הים הקטנה בגרסה החדשה, שיתוף מביך – את הגרסה המצויירת מעולם לא ראיתי קודם, כי פחדתי מהסוף...
בתור ילדה, שמעתי את הסיפור המקורי, בו בת הים הופכת בסוף לקצף הגלים, וזה העציב אותי מאוד. הפעם הסכמתי לצפות בזה, רק בגלל שהבת שלי הבטיחה לי שיש סוף טוב... חחח...
האמת, מאוד אהבתי את הסרט. ויום אח"כ צפיתי בגרסה המצויירת בבית, כדי להשלים פערים. ההבדל העיקרי בין הגרסאות, כמו שאני ראיתי את זה, היה הדגש שהם שמו בגרסה החדשה, על התקשורת בין האב לבתו, ובהקבלה - בין המלכה לנסיך.
מבחינתי, משפט המפתח של הסרט, היה כשמלך הים אומר לבת העשרה שלו:
"בפעם הבאה, אל תאבדי את הקול כדי שנשמע אותך, ואני מבטיח להקשיב." (אל תתפסו אותי על המילה, בכל זאת ראיתי את זה רק פעם אחת...).
עכשיו, יכול להיות שלא הייתי שמה לב לזה במיוחד, אלמלא בדיוק באותו היום קיבלתי את הגרסה הערוכה של הפרק הראשון בעונה השלישית בפודקאסט שלי, והפרק הזה מדבר על תקשורת בתוך המשפחה.
בפרק אני מדברת על כל הטעויות שאפשר לעשות בתקשורת מול הילדים, ומלך הים מיישם אותן אחת לאחת...
מה שעוד מיוחד בפרק הזה, זה שחוץ ממני וממיכל שמראיינת אותי, שומעים גם את הקול של הבת שלי, כשהיא מגיבה על הדברים שמיכל ואני מדברות עליהם.
כאן אפשר להקשיב לפרק באתר שלי, או לחפש "בשביל החוויה" בספוטיפיי ובכל פלטפורמת השמעה.
Comments